שנינו: "ועל הימים כו' אומר ברוך עושה מעשה בראשית. ר"י אומר: הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול". ופסק הרמב"ם כדברי ר"י, וכן הסכמת הפוסקים[1].
מהו הים הגדול? בתנ"ך, בתוספתות, בגמרות ובמדרשים הים התיכון הוא הים הגדול[2]. ואף מהרמב"ם מבואר כן, וכ"פ השו"ע והרמ"א[3]. והטעם שנקרא כך, או כרש"י: "לפי שדבוק לא"י קורהו גדול". או כהערוך השלחן שהיות וים זה גדול משאר הימים שסביבם יבשה[4].
מנגד, יש ראשונים ואחרונים הסוברים שהכוונה לאוקיינוס. ומ"מ בתרגום יונתן מחשיב הים התיכון לחלק מהאוקיינוס. ובנוסף הקשה האוצרות צוריאל שהתנאים גרו בא"י ולא הגיעו לאוקיינוס הרחוק[5].
בעל הכנה"ג כתב שלכו"ע בדיעבד ניתן לברך על הים התיכון שעשה את הים הגדול, כמכונה בתנ"ך ובחז"ל[6].
למעשה נראה שיש לברך על הים התיכון שעשה את הים הגדול, כשרואהו פעם בחודש ולא יכול לראותו בנקל. וכהכרעת הרע"י[7].
[1] משנה (ברכות ט,ב), רמב"ם (ברכות י,יט) ושו"ע (רכח,א), וזה דלא כטור (שם), ועי' בב"י.
[2] כגון במדבר (לד,ו), יהושע (א,ד), תוספתא (שבת יב,יג. יג,יג), סוכה (ג,ז) וב"ק (ח,יז). בגמ' גיטין ח. וב"ב עד:, ובירו' ברכות (א,א), שבת (א,ח), מו"ק (ג,א) ויבמות (טז,ד) ומכילתא דרשב"י (טו,ה). ובעוד עשרות מקומות.
[3] כמבואר בהלכות גירושין (ז,י), תרומות (א,ז) ומלכים (ה,ז) וכ"כ במספיק לעובדי השם (249). השו"ע (או"ח רכח, א).
[4] רש"י (בר' טו, יח), ערוה"ש (רכח,ד), וע"ע באב"ע (שמות י,יט) וברבינו יונה (בר' מח:).
[5] תשובות הרא"ש (ד,ד) ועי' בפסקי הרא"ש (מו"ק ג,א). תרגום יונתן (במ' לד,ו). ועי' בדברי עני (סימן כא) ובאוצרות צוריאל (עמ' 546).
[6] כנה"ג (או"ח סו"ס רכח).
[7] חזו"ע (טו בשבט עמ' תסז) והליכות שלמה