א. מקור הברכה
שנו בברייתא: "ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו", וכעי"ז בירו'. וזה מלשון הפסוק 'אשרי העם שככה לו'[1].
כתב השו"ע: "הרואה אילנות טובות ובריות נאות אפי' גוי או בהמה אומר ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם שככה לו בעולמו, ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר לא עליהם ולא על אחרים אא"כ היו נאים מהם", וזה דעת הראב"ד ועוד ראשונים[2].
אולם יש ראשונים החולקים וסוברים שמברכים כל 30 יום, וכן דעת הרמ"א[3].
החי"א והמשנ"ב כתבו שלא נהגו לברך ברכה זאת[4]. אולם הרבה אחרונים כתבו שיש לברכה בימינו[5]. ובנימוק"י ובאלשיך מבואר שחובה לברך ברכה זאת כשרואים בריאה יפה[6].
וכתב השלחן הטהור: "ברכה זאת מברך כדין כל הברכות מ-30 יום ל-30 יום, ואם ראה בריות אחרות או אילנות אחרות נאים מברך אף תוך 30 יום, וחייב לברך בשם ומלכות. ואל יקל בברכות אלו שהוא חיוב גדול לאמרן, וכל ברכה שאין בה שם ומלכות אין בה שויה של כלום, והוא הבל ודברי ריק שאין בהם תועלת של כלום. וכל אלו הלכה למעשה כמבואר בדעת הרמב"ם וכל הראשונים ודלא כהראב"ד... וחלילה להקל בברכות הראיות, ובפרט אותן שהן חיוב גמור להודות להלל לקונו.."[7].
ב. האם מברכים ברכה זאת רק בא"י
שבוע שעבר למדנו שהרואה בריאה/אדם יפה במיוחד ומתפעל מהיופי יברך 'שככה לו בעולמו'.
אסור מהתורה לתת חן לגוי, כנאמר 'לא תחנם' וכדברי הרמב"ם: "אסור לספר בשבחן ואפילו לומר כמה נאה גוי זה בצורתו ק"ו שיספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריהם שנאמר ולא תחנם לא יהיה להם חן בעיניך מפני שגורם להדבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים". ולפ"ז יש לדון ברואה גוי נאה או דבר של גוי נאה – אם יברך עליו[1].
בתלמוד מסופר שרבן גמליאל ראה גויה נאה ובירך עליה, והתקשו בזה. הרא"ה תירץ שמותר להודות לד' ביופי הגוי, אך הכפתור-ופרח כתב שרק אם ראה הגוי באונס-מותר לברך על יופיו, ולפ"ז אסור ללכת במיוחד לראות הגוי. אולם דעת ההלכות קטנות שאין לברך על גוי[2].
ונר' שאסור לברך שככה-לו-בעולמו על הבריאה בחו"ל. כרמב"ם שכתב שאסור 'שיחבב דבר מדבריהם', וכן מטעמו 'שגורם להדבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים'– שלא יטיילו בחו"ל ח"ו. וכ"כ בשאילת חמדת-צבי: "והמטייל בארצות העמים ונהנה מן הדברים הנמצאים שם הרי שמרומם ומשבח את תרבות העמים ויופי ארצם על נחלת הקב"ה ועם סגולתו, וה"ז בכלל לאו דאו' דלא תחנם, ובכל טיול שייך דברי הרמב"ם הנ"ל"[3].
הגמ' אומרת שבזכות שסנחריב לא אמר שחו"ל יותר יפה מא"י זכה לכבוד, ובשונה מעשרת השבטים שאמרו על מקום בחו"ל שהוא כא"י, ועל מקום אחר שיפה מא"י, וכתב רש"י שבגלל זה אין להם חלק לעוה"ב "לפי שספרו בגנות א"י... ובדבר הזה נענשו מרגלים". הרי שהשווה זאת לחטא המרגלים החמור מכל! [4]
הרב קוק סירב להתפעל מנופי חו"ל, ואמר: "מה לי ולאדמת נכר שמרחפת עליה רוח זרה לנו". ובמאיר לארץ ביאר "נ"ל שגם לגבי חו"ל יש איסור לשבחה סתם כשם שאסור לשבח גוי", וכ"כ הרב צוריאל[5].
למעשה נראה שהרואה אדם או בע"ח או בריאה ומתפעל מיופיה חייב לברך בשם ומלכות 'שככה לו בעולמו'. ואם יראה בריאה יפה יותר - יברך גם עליה. ובמקרה ורואה את אותה בריאה אחרי 30 יום ומתפעל מיופיה, לספרדים אין לברך עליה, ולאשכנזים יש למברך על מי לסמוך.
אף בחו"ל ניתן לברך על אדם או בע"ח שמתפעל מיופיו, אך רק בא"י ניתן לברך על הבריאה שמתפעל מיופיה, ואין לשבח את יופי חו"ל, ובפרט לא בהשוואה לא"י.
[1] הלכות-ע"ז(י,ד).
[2] ירו'(בר' ט,א)ובבלי(ע"ז:כ.), כפתור-ופרח(פ"י),רא"ה(בר':נח:) והלק"ט(רכה).
[3] א,עד-עה.
[4] סנ'(צד.) ורש"י(שם, קי: בד"ה-ת"ר).
[5] מזכיר הרב(מד), המאיר-לארץ(ג,29),אור התורה(186).
[1] ברכות(נח:),ירו'(ברכות ט,א) ופי' התפילות לר"י-בן-יקר.
[2] או"ח(רכה,י),מאורות(שם בד"ה-הרואה) רי"ו(ני"ג,ח"ב) ועוד.
[3] טור(רכה),רא"ש(פ"ט,ס"א), המאירי(בד"ה הרואה-את) ועוד. ועי' בשעה"צ(ס"ק-לד).
[4] חי"א(סג,א) ומשנ"ב(ס"ק-לב).
[5] שו"ע הרב(ברכות-הנהנין יג,יב),קיצוש"ע(ס,טו) וחזו"ע(טו-בשבט,תנז).
[6] נ"י(ע"ז כ. בסוד"ה-חניה) ובמראות-הצובאות(שמ"ב יד,כד).
[7] רכה,יד.