השו"ע כתב: "אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה", וכתב הרמ"א: "יש מחמירין ועומדין". וזה בכל התורה, כרמב"ם: "ואין הפרש בין ובני חם כוש כו' ובין אנכי ד' כו' והכל תורת ד'"[1].
וכתב הרמב"ם: "בכל מקום שמנהגם לעמוד צריך למנעם, בגלל כו' (שמדמים) שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה, וזה רע עד מאד. כו' והיה מן המינים מי שהאמין שאין מן השמים אלא י' הדברות כו' ולכן ביטלו קריאתן בכל יום. ואסור בשום פנים לעשות בתורה מקצתה מעולה ממקצתה"[2].
בביהמ"ק קראו י' הדברות כל יום, שהרי הן גופה של שמע. ומתרעומת המינים קבעו לא לעשות כן בשאר המקומות[3]. המינים כתבו י' הדברות על המזוזות והתפילין, ובמדרש הפריכו זאת[4].
הרשב"א אסר לומר י' הדברות בתפילה. וכתב המג"א: "מפני המינים שאומרים אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו ולכן אין כותבין אותו על קונטרס המיוחד לצבור"[5].
למעשה אין לתת מעלה מיוחדת לעשרת הדברות כגון לעמוד במיוחד בקריאתם. ובמקום שהציבור נוהגים לעמוד בקריאתם, ניתן לעמוד (ויעמוד כשהעולה אומר 'ברכו')[6].
[1] שו"ע (או"ח קמו,ד) ופהי"מ (פרק חלק יסוד ח).
[2] תשובה רסג.
[3] משנה (תמיד ה,א), מש"כ 'והיו הדברים' זה הולך על עשרת הדברים (דב' ה,יח-ו,ו), ירו' (ברכות א,ד) גמ' (ברכות יב.).
[4] עי' אב"ע (דב' ו,ו), סיפרי (ואתחנן לה) ומאמר הרב שלמה גורן במחניים (גליון סב).
[5] רשב"א (ח"א סימן קפד) ומג"א (א ס"ק ט).
[6] החיד"א (טוב עין סימן יא) והצי"א (חי"ז סימן כו) כתבו שבמקומות שנוהגים לעמוד - רשאי לעמוד במקום כדי לא יבדל מהאחרים וכן שלא יראה כמזלזל. וע"ע בהליכות שלמה (פי"ב אות ל) ובמש"כ בשיעורי הריש"א (בר' יב.).